שימוש בסטנטים וסטטינים בטיפול במחלות קרדיווסקולריות

כיצד עובד הטיפול בסטנטים וסטטינים ומהן תופעות הלוואי האפשריות

מחלות קרדיווסקולריות הן הגדרה כוללת למחלות שונות כגון: מחלת לב איסכמית, מחלת לב מולדת, מחלת רב ראומטית, שבץ מוחי, יתר לחץ דם, מפרצות אב העורקים, פרפור פרוזדורים, מחלקת עוקרים היקפיים ודלת פנים הלב. מחלות קרדיווסקלוריות הידועות גם בשם מחלות לב וכלי דם (CVD) מהוות את הגורם המרכזי לתמותה ברחבי העולם, והן מתפרצות בקרב אוכלוסייה בוגרת יותר, כאשר בקבוצת הסיכון נמנים בין היתר נשים וגברים מגילאי 40 ואילך.

גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות

גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם הינם רבים ומגוונים והם מסווגים על פי גורמי סיכון משתנים לצד גורמי סיכון גנטיים הנובעים בעיקר לנוכח היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם. בגורמי הסיכון המשתנים נכללים גורמי סיכון שונים כגון: גיל (אוכלוסייה בוגרת נמנית על קבוצת סיכון מוגבר), מין (גברים מצויים בקבוצת סיכון מוגבר יותר מנשים), עישון וצריכת טבק, צריכת אלכוהול מופרזת, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, תזונה לקויה ולא בריאה וכדומה. בניגוד לגורמי הסיכון הגנטיים, את גורמי הסיכון המשתנים ניתן לשנות במסגרת אימוץ הרגלי חיים בריאים יותר, טיפול תרופתי הכולל גם נטילת תוספים מזון וויטמינים החיוניים לגופנו.

שימוש בסטטינים בטיפול במחלות קרדיווסקולריות

סטטינים, המהווים קבוצת תרופות להורדת כולסטרול, חוללו מהפכה של ממש בהפחתת הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, וזאת לנוכח העובדה הפשוטה שכולסטרול גבוה נמנה על אחד מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם הניתנים להשפעה. הסטטינים למעשה חוסמים את האנזים האחראי על ייצור הכולסטרול בגוף ובכך למעשה הם מובילים להפחתת הכולסטרול. השימוש בסטטינים כאמצעי טיפול להורדת כולסטרול המוביל בסופו של דבר להפחתת התחלואה במחלות לב וכלי דם, עלול להיות מלווה לעיתים בתופעות לוואי המתאפיינות בכאבי שרירים וכאבי בטן. יחד עם זאת, ההמלצה הרפואית ברוב המקרים היא ליטול סטטינים גם במקרים בהם המטופל חווה את תופעות הלוואי הנלוות, כאשר במקרים מסוימים, ההמלצה הרפואית תהיה להפחית את מינון התרופות הניטלות.

שימוש בסטנטים משחררי תרופה

סטנטים (תומכנים) הם למעשה גלילים מרושתים המוחדרים לעורק סתום בלב במסגרת תהליך צנתור. הסטנטים נועדו לשמור שהעורק יישאר פתוח ויאפשר מעבר דם. ישנם סטנטים המשחררים חומרים שתפקידם למנוע מקרים של היצרות העורקים. בסטנטים משחררי תרופה מהדור הקודם נמצא כי קיימת הסתברות להיווצרות קרישי דם בסטנטים עצמם, ברמת סיכון הגבוהה עד פי 2 מהשימוש בסטנטים אשר אינם משחררי תרופה. יחד עם זאת, לאחרונה החל להיעשות שימוש בסטנטים המצופים ברשת מיקרונית, כאשר הציפוי אחראי לפיזור הלחץ המופעל על ידי הסטנט ובכך פוחת הגירוי ליצירה מוגברת של תאים ולקרישי דם. סטנטים אלו מהווים פתרון למניעת תסחיפים בדם העלולים להיווצר כתוצאה מהליך הצנתור והם החלו להיות נפוצים יותר ויותר במהלך השנים האחרונות ברחבי העולם.

הסיכונים להיווצרות קרישי דם מסוכנים בקרב אנשים בהם הותקן סטנט במסגרת תהליכי צנתור, מעלים את  החשש שקרישי הדם יחסמו את העורק בו הותקן הסטנט. לפיכך, מטופלים להם הותקן סטנט (בין אם מדובר בסטנט משחרר תרופה ובין אם לאו), נדרשים ליטול תרופות מדללות דם (בהתאם להמלצות הרופא המטפל) וזאת לתקופות ממושכות.

חשוב לציין שעל אף הבעיות הנלוות לשימוש בסטנטים, הם נחשבים לסוג של מחוללי מהפכה בקרב המטופלים. יחד עם זאת, השימוש בסנטים מחייב הקפדה יתרה על מעקב קרדיולוגי סדיר ונטילת תרופות בהתאם לסוג ולמינון הנקבע באופן פרטני לכל מטופל. במקרים אלו, הפסקת נטילת התרופות כתוצאה מתופעות לוואי מחייבת אף היא, בדומה לשימוש בסטטינים, היוועצות מוקדמת עם הרופא המטפל והיא חייבת להיעשות בהתאם להנחיותיו.

הטיפול בסטנטים ובסטטינים ברפואה הקונבנציונלית נועד למנוע את חסימת העורקים, אך זאת מבלי להבין מהם הגורמים בגללם רמת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם גדל.

כיום ניתן לבצע בדיקות מקיפות המודדות פרמטרים אשר מלמדים אותנו על רמת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם ומאפשרות לנו הבנה לגבי השינויים הנדרשים באורח החיים והטיפולים המומלצים באופן אישי לכל נבדק, על מנת להוביל לבריאות מיטבית, להימנעות ממחלות לב וכלי דם ולשמירה על המערכת הקרדיווסקולרית.

בדיקות אלו מבוססות על ההבנה כי הכולסטרול אינו הגורם היחיד והמרכזי בהגדלת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות, וכי ישנם מדדים רבים נוספים באמצעותם ניתן לאבחן את הגורמים למחלות אלה ולהוביל לשינויים באורח החיים, במטרה למנוע את התפרצותן מלכתחילה.

בין המדדים החשובים ביותר שנבדקים בבדיקה קרדיווסקולרית מתקדמת ניתן למצוא את גודל חלקיקי הכולסטרול ורמות הכולסטרול המחומצן (בניגוד לבדיקות הרגילות אשר מודדות רק כמות כולסטרול מבלי להתייחס להבדלים אלה) וחלבונים ספציפיים הגורמים לנגעים טרשתיים.

Send this to a friend