מיקרוביום והקשר למחלות פסיכיאטריות

מה מקורן של מחלות הנפש? האם יש קשר בין בריאות מערכת העיכול להתפרצותן של מחלות פסיכיאטריות?

בתחילת השנה יצא המאמר המעמיק ביותר עד היום השופך אור על מעורבותו של 'מיקרוביום' בהפרעות נוירופסיכיאטריות קשות.

המונח 'מיקרוביום' (microbiome) מאחד הרכב חיידקים מסוגים שונים, פטריות, עובש, נגיפים ומיקרואורגניזמים נוספים, המאכלסים את גוף האדם (מיקרוביוטה) יחד עם הגנום (genome) שלהם.
ראוי לציין כי בגופנו יותר מאלף סוגי חיידקים הנושאים בתוכם יותר מ-2,000,000 גנים ייחודיים לעומת 20,000 הגנים הייחודיים של האדם. כלומר, מול כל גן שלנו יש יותר מ- 100 גנים של מיקרוביוטה.
בניגוד לגנום האנושי, הנקבע מלידה, המיקרוביום נוטה להשתנות לאורך הזמן בעקבות השפעות הסביבה הפנימית (של מערכת החיסון) והסביבה החיצונית (דיאטה, אורך חיים, חשיפה לתרופות ורעלים סביבתיים).
המנגנונים באמצעותם מיקרואורגוניזמים (הנמצאים במעיים) משפיעים על התפקוד החושי והקוגנטיבי של המוח אינם מובנים במלואם. סבורים כי מנגנונים אלה קשורים לפעילות עצב הוואגוס, מערכת האיתות ההורמונלית והחיסונית המקומית, ולתהליך המטבולי של מוליך עצבי בשם 'סרטונין'.

מחלות נפש כגון סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית הן בין הגורמים המובילים לחולי, נכות ומוות בטרם עת של הסובלים מהן ברחבי העולם.
מתברר כי אחוזי התמותה הגבוהים בקרב החולים הללו אינם נובעים מההפרעה הנפשית עצמה או מהתאבדות, אלא בשל ליקוי מטבולי ניכר, מחלות לב וכלי דם.
לא ניתן להתעלם מהעובדה שהפער בין אריכות ימים בין הלוקים בהפרעות אלה לבין האוכלוסייה הכללית גדל ב – 37% מאז 1970.
נהוג לייחס את הסיבה להתפתחותן של המחלות לתפקוד הלקוי של מערכת העצבים המרכזית. על בסיס הנחה זו, הדרך הטיפולית המקובלת והכמעט יחידה – נטילת תרופות נוגדי פסיכוזה, מייצבי מצב רוח ותרופות הרגעה.
עד לזמן האחרון גורלם של חולים אלה נחרץ מראש – ניתן להקל על התסמינים אבל ריפוי המחלה אינו קיים (אלא באחוז מזערי של המטופלים). בהיעדר כלים מדויקים דיים להערכת עוצמת הבעיה בתפקודו המוחי של החולה המדד האבחנתי העיקרי נשען על ההתרשמות הקלינית של המטפל.

בדיקות תפקודיות מקיפות ושימוש בטכניקת רצף חדשנית בעשור האחרון, הובילו ליכולות מהפכניות בגילוי גורמי הסיכון לחוסר איזון בתפקודו המוחי של החולה. גורמים המובילים להפרעות נפשיות חמורות.
מחקרים רבים הראו כי דווקא למערכת העיכול תפקיד מפתח ביחסי גומלין שוטפים עם המוח. יחסים אלה נקראו "ציר המעיים-מוח" (gut brain axis) .

כיום ניתן, במסגרת בדיקות מעבדה פונקציונליות מתקדמות, שלא מוצעות בקופות החולים, לבצע בדיקה מקיפה של מערכת העיכול (GI-MAP), הבוחנת פרמטרים רבים בתפקוד מערכת העיכול, כמו חוסר איזון של אוכלוסיות חיידקים ,פטריות, פרזיטים, רמת חומציות, תפקודי אנזימים של הלבלב, הפקת מיצי מרה, דיספפסיה (קשיי עיכול) ועוד.

במחקר שנערך על ידי חוקרים של אוניברסיטת סאן דיאגו, ארה"ב ופורסם בכתב העת של המחקר הפסיכיאטרי Journal of Psychiatry Research, בוצעה סקירה שיטתית של מיקרוביום בסכיזופרניה והפרעה דו קוטבית.
הסקירה התבססה על 22 מחקרים שנערכו עד שנת 2017. הרכב של מיקרוביום נחקר באמצעות דגימות צואה ובדיקות רמות נוגדנים מסוג G.
מסקנות המחקר מראות כי יש ראיות למעורבות מהותית של מערכת החיסון בפתוגנזה (Pathogenesis) והתפתחות של הפרעות נוירופסיכיאטריות. מסקנה זו הושגה על בסיס הימצאות דלקתיות כרונית ודחק חמצוני מוגבר – המרקרים המרכזיים המאפיינים הימצאות חוסר איזון במיקרוביום.

בין ממצאי המחקר מצאו הפרת איזון מהותית וייחודית (דיסביוזיס, dysbiosis) בהרכב חיידקי מעיים אצל חולי סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית. הפרת איזון ספציפית זו שונה מהרכב החיידקים של אנשים בריאים.
לדוגמה, הגילוי המפתיע שנצפתה כמות מוגברת של חיידקים מסוג לקטובצילוס (Lactobacillus) וביפידובקטריום (Bifidobacterium),הידועים דווקא כמרכיב עיקרי במרבית הסוגים של פרוביוטיקה, זאת עקב תכונותיהם האנטי דלקתיות.
בנוסף, בבדיקות נוגדנים בדם החולים נמצאו רמות גבוהות של נוגדנים לפטריות ועובש (Candida albicans) שישנם בכמות מזערית במעיים של אנשים בריאים. רמות גבוהות אלה מעידות על נוכחות ניכרת של פטריות ועובש במערכת העיכול של החולים.

מחקר זה מצטרף ומרחיב את חשיבות הגישה האינטגרטיבית ברפואה המודרנית. הגישה האינטגרטיבית לא עושה הפרדה מלאכותית בין תפקוד האיברים והמערכות השונות בגוף ורואה אותו כשלם – מה שמאפשר לטפל בחולה ולא בסימפטומים המבודדים שהקשר ביניהם יכול להיות לא מזוהה ממבט ראשון.
גישה זו רואה בגילוי ונטרול גורמי הסיכון להתפתחות הפרעות את הבסיס לאבחון וטיפול מוצלח במצבי חולי נפשיים ופיזיים.
הכלים עליהם הסתמכו במחקרים שהובילו לגילויים מהפכניים בתחום המיקרוביום הם אותם הכלים עליהם מתבססת הרפואה הפונקציונלית. שימוש בתזונה מותאמת ככלי טיפולי מאפשרת לשמור על איזון נכון במיקרוביום ובכך למנוע התפתחות מחלות כרוניות.
במחקר הוזכר גם שיש הבדל בהרכב חיידקי המעיים של ילדים הסובלים מאוטיזם בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה. זאת ועוד, לבעלי נטייה מולדת למחלות ניווניות ( כגון פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה) הפרת האיזון במיקרוביום עלולה להוות גורם סיכון לפרוץ המחלה.

גילוי הקשר ההדוק בין מיקרוביום לבין מחלות נפשיות חמורות מעלה אופציות נוספות לטיפול כגון שימוש בפרוביוטיקה ותזונה מותאמת אישית.
הידע הקיים כיום ברפואה הפונקציונלית מספיק בכדי להקל על סבלם של חולים פסיכיאטריים באמצעות הקלת הסימפטומים, הרחבת ההפוגות בין מצבים חריפים ובחלק מהמקרים אף להגיע לריפוי מלא.
חקר המיקרוביום רחוק עדיין מלהסתיים וישנם גורמים נוספים הקשורים ל-"ציר המעיים-מוח" שצריך לבחון על מנת להבין – איך החיידקים במעיים משפיעים על שאר המערכות בגוף ולאילו עוד מצבים איזון חיידקי המעיים יועיל.

נקווה שמחקר זה ועוד רבים נוספים יאפשרו וייתנו כלים חדשים לאבחן ולטפל בחולים הפסיכיאטריים ואף להשפיע לטובה על האוכלוסייה כולה.

להמשך קריאה על הקשר בין חיידקי מעיים למחלות נפש לחצו כאן